תאריך: 02/07/2008 צרכנים קטנים, כסף גדול ופרסומות מושקעות /ענת צוקר
ילדים מהווים כרבע מאוכלוסיית המדינה ויש להם נתח נכבד באוכלוסייה הצרכנית בישראל. יצרנים ופרסומאים ערים לעובדות אלו: ההשקעות בפרסום לילדים ונוער בישראל עומדות על כ-200 מיליון ש"ח. את עיקר המשאבים מפנים מפרסמים לפרסומות טלביזיוניות. הטלביזיה מהווה את הפלטפורמה היעילה והנגישה ביותר מבחינת המפרסם, בין היתר משום שילד בישראל צופה בממוצע כ-3 שעות ביום בטלביזיה.
לישיבה ממושכת זו מול המסך השפעות שליליות רבות ומגוונות. כאשר עוסקים בפרסומות טלביזיוניות המופנות לקטינים באופן ספציפי, ההשפעות השליליות של פרסומות אלו יכולות לבוא לידי ביטוי בהטעיית הקטין; בהפעלת מניפולציות שיגרמו לו לקבל החלטות שגויות וישכנעו אותו לצרוך, או לבקש מהוריו לצרוך, מוצרים או שירותים שאינו זקוק להם; ובהשרשת התנהגות שלילית ולא רצויה ובעידודהּ.
זאת ועוד: לקטינים שטרם מלאו להם 12 שנים ישנם קשיים קוגניטיביים בהבנת פרסומות. בגילאים אלו, לא מסוגל הקטין לקבל החלטות באופן אופטימאלי. הוא טועה בהערכת נתונים. הוא איננו מסוגל לזהות את כוונת השכנוע של המסר, להבין שמניעי המפרסמים הם בעיקרם כלכליים ושמטרתם למכור ולהרוויח. בנוסף, קטינים בגילאים אלו אינם מסוגלים לנתח את תהליך הרכישה, להבין את משמעויותיה ארוכות הטווח, ולהבין האם העסקה אכן כדאית.
המפרסמים מנצלים את הקשיים הקוגניטיביים של הצרכן הקטין ומגבשים פרסומת אשר תעורר מודעות למוצר וגירוי להשתמש בו. זאת, תוך שימוש בהתפתחות עלילתית פשוטה והומוריסטית, ג'ינגלים קליטים ודמויות מוכרות ואהובות על ילדים. הקטין אינו מבחין בין השתתפותה של דמות בתוכנית טלוויזיה לבין השתתפותה של הדמות בפרסומת. בכך מושפעת החלטתו הצרכנית של הקטין ללא ידיעתו, באופן לא הוגן, תוך ניצול תמימותו.
למאמר המלא:
--------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------
מאמר זה מתבסס על עבודה סמינריונית שנכתבה בהדרכתו של ד"ר שמוליק בכר בקורס תובענות ייצוגיות ודיני צרכנות, בבית הספר למשפטים במסלול האקדמי - המכללה למינהל. | 
